כלל חברה לביטוח בע"מ נ' מועצה אזורית חבל מודיעין

החלטה

לאחר בחינת עמדות הצדדים בהקשר לבקשת המשיבה בנוגע להעדת העדים שהגישו תצהיר בלבד, אני קובע כי דין הבקשה להידחות.

להבדיל מהנטען ע"י ב"כ הנתבעת, בידי בית משפט הסמכות להעיד עדים ללא תצהיר עדות ראשית על פי שיקול דעתו במסגרת תביעה זו הנדונה בסדר דין מהיר.

הנימוק המשפטי לכך מצוי בפס"ד שניתן בע"א 1081-09 דזן יהודה נ' בזזי עזר תומר ואח',(פורסם בנבו, 3.1.10) המנחה אותי ומקובל עלי:

"9. לכאורה, הוראה כללית, כי לא יוגשו תצהירים אלא העדים יתייצבו לדיון, כולל בעלי הדין, ובדיון יישמעו העדים בעל-פה ומבלי שהקדימו הגשת תצהיר עֵדוּת ראשית, אינה בהתאם לתקנות.

עם זאת, יש להפנות לתקנה 214יא(א), אשר מסמיכה את בית-המשפט לקיים ישיבה מקדמית אחת "אם ראה שיש צורך בכך כדי לייעל את הדיון... וכדי לברר את הדרך המתאימה ביותר לבירור התובענה".

כך גם יש להפנות לתקנת משנה (ז), אשר קובעת כי אין בתקנה האמורה לגרוע מסמכויות בית-המשפט הדן בקדם משפט בתובענה שאינה בסדר דין מהיר, ובהתאם לתקנה 143 לתקנות.

תקנה 143 לתקנות מסמיכה שופט בקדם משפט להורות, בין השאר, בדבר אופן הגשת הראיות, כולל הגשת תצהירי עֵדוּת ראשית וכשבתקנת משנה (10) "להורות כל הוראה לסדר הדין שיש בה לפשט את הדיון או להקל עליו".

לא למותר להוסיף, כי הסמכויות המוקנות לשופט בקדם משפט מוקנות לו לצורכי קדם משפט.

10. בסופו של יום, דומה כי יש להשקיף על התקנות כבאות לסייע בניהול דיון אשר יהיה בו משום הגשמת מטרת מתקין התקנות, ובמקרה דנן, ניהול התביעה בסדר דין מהיר בצורה האופטימלית.

אכן, כפי שפורט לעיל, דרך המלך הִנה על דרך הגשת תצהירים ולא בעֵדוּת בעל-פה. אולם, גם בפסק-דינו של כב' השופט הנדל צוין מפורשות, כי בית-המשפט מוסמך לסטות מאותן הוראות, אך זאת באופן חריג ותוך הנמקה.

במקרה דנן, מדובר – ככל הנראה – בהחלטה מקדימה כללית, אשר עוסקת בתחום ספציפי, וכפי שהבינותי מדובר בתביעות "פח בפח", דהיינו תביעות שעיקרן שאלת האחריות אשר נלמדת מהנהגים המעורבים וייתכן מעדים חיצוניים. בנסיבות אלו, ככל הנראה סבר מי שסבר, כי הדרך היעילה לפיתרון סכסוך שכזה אינה בדרך של הגשת תצהירי עֵדוּת ראשית, אלא התייצבות הנהגים והעדים, אשר בעֵדוּת קצרה וחקירה נגדית קצרה, יכולים לפרוש את העובדות בפני בית-המשפט.

ודוק, ברוב המקרים בתביעות מסוג זה, בכתבי הטענות מוצאים אנו את הגרסות שבמחלוקת, כך שלא מדובר על הפתעה לצד זה או אחר מעֵדוּת זו או אחרת. יתר על כן, דומה כי הניסיון הוכיח כי דרך זו יעילה.

בנסיבות אלו, ניתן אולי למצוא תימוכין להחלטה כללית כבמקרה דנן, באותן תקנות אשר פורטו לעיל בדבר סמכויות בית-המשפט, גם לקראת המשפט ואף אם לא מתקיים קדם משפט. "

ולגופם של דברים, מצאתי כי לנוכח היקפו היחסית קטן של התיק, הסכום הנתבע והאחריות שבמחלוקת, אין זה ראוי להעצים את גודל יריעת הבירור מעבר להעדתם של עדים רלוונטיים לצד בחינת יתר ראיות הצדדים לתיק אשר ממילא אמורות להיות מונחות בתיק לנוכח מסגרת התביעה המתבררת בסדר דין מהיר.

בהקשר לכך אציין כי להבדיל מהתובעת, הנתבעת טרם המציאה את העתקם של המסמכים שבכוונתה לעשות שימוש במסגרת תביעה זו ואשר אמורים היו להצטרף לכתב הגנתה והיא תעשה כן בתוך 10 ימים מהיום.

אין צו להוצאות.

מעברם של דברים, ע"מ להחיש ניהול התיק ולייעל בירור המחלוקת בו, ולנוכח תוכנית כב' הנשיאה בפגרה, נא הודעת הצדדים בתוך 10 ימים האם ישנה נכונות מצדם להקדים את הדיון בתיק לאחד מימי השבוע הראשון של הפגרה.

ניתנה היום, כ"א אדר ב תשע"ד, 23 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: